באוקטובר 2019, ממש אחרי החגים, בתחילת השנה, חצי שנה אחרי לידת זואי וחודשיים אחרי שסיימתי להניק החלטתי לקנות לעצמי מתנה לשנה החדשה - תוכנית התזונה של ליב עזריה.
כביכול, התוכנית נקראת 42 יום של שינוי אבל האמת עולה על כל כותרת שיווקית בדף נחיתה יפה.
אלו היו 42 יום (ויותר האמת) של שבירת סיפורים, בניית חוזק מנטלי והתמודדות עם אתגרים שאני מתארת לעצמי שהרבה נשים (וגם גברים) מכירים בכל הנוגע לאכילה, מזון, דימוי גוף, התעסקות עם איך שאנחנו נראים וכמובן... בישול.
נתחיל מבישול, כי זה היה הסיפור הכי חזק אצלי: ״אני שונאת לבשל״! לא רק שהאמנתי בכל ליבי שאני שונאת לבשל אני גם לא חשבתי שאני טובה בזה. מה גם שלא נהנתי מזה או אהבתי את מה שהכנתי לעצמי.
ואז הגיעה ליב, שלא מכריחה אותי לעשות כלום חוץ מלדאוג לעצמי ולאהוב את הגוף שלי ולהתייחס לעצמי בהתאם.
ועם מתכונים קלים שמצטלמים אצלה מדהים (כל תוכן של ליב נראה מדהים וזה הכי עושה לי את זה כי אני בחורה ויזואלית שאוהבת אסטתיקה)
וגם אם עדיין לא ניסיתי מעל לחצי מהמתכונים שהיו בתוכנית, המגוון היה ענק ולמדתי להכין דברים ממש טעימים.
השיא היה באמצע התוכנית כשקלטתי שאחרי שרכשתי לי ביטחון במטבח והבנה מה עובד עם מה ומה טוב לגוף שלי, התחלתי לאלתר, להתנסות, לערבב ולבדוק האם זה עובד ביחד.
וכך המשכתי את התהליך, בניסוי וטעיה, וכן, לפעמים גם טעיתי, אבל הפעם, בניגוד לכל הדיאטות שעשיתי, פה לא הייתה אשמה, הלקאה עצמית או אכזבה עמוקה. זה עוד תרגול נפלא שאני ממשיכה לתרגל, לעשות בחירות. לפעמים בריאות, לפעמים פחות. אבל לעמוד מאחורי הבחירה שלי עושה את הכל להרבה יותר נעים.
השיעורים שליב מלמדת בתוכנית בעזרת תמיכת המנטוריות המופלאות שלה, מאפשרות לתהליך להיות עמוק מאוד מבחינה מנטלית וזה בדיוק מה שהיה חסר לי בכל תהליך תזונה שעשיתי במהלך השנים.
הרי אני יודעת לא לאכול כל היום פיצה והמבורגר, נכון?
כבר ניסיתי להוריד גלוטן, להפחית סוכר ולשתות יותר מים.
אז מה חדש כאן?
הנפש, המיינד, המחשבות מול אוכל, ההתמודדות עם הסיפורים שניפצתי על רצפת המטבח, ההבנה שזה לא דיאטה, זו דרך חיים.
זה מסע חיים אחד ארוך, עד הסוף, שלי עם הגוף היחיד שקיבלתי, הגוף שאני לומדת לאהוב יותר ויותר ונהנת להזין ולחזק אותו עם מזון שעושה לי נעים בעיניים וטוב בגוף.
.
ואתם בטח שואלים.. נו, וכמה ירדת?
אז בתוכנית לא ירדתי, שיחררתי, שיחררתי משקל מהמקום שאני לא יורדת כדי לא לעלות, אני משחררת לשלום, באהבה גדולה, בהודיה על מה שלמדתי עם כל קילו וקילו ואני חוגגת בימים אלו 10 קילו פחות.
וכן, יש לי יעד, אני עוד מעט לקראת החצי.
והיעד הזה הוא אמנם מספר, אבל זה לא רק יעד ומטרה נקודתית, זה רצון רחב ועמוק לחיוך חיים בריאים, בזהות בריאה.
שיודעת מה עושה לה טוב, שיודעת להנות ולהתפנק גם עם אוכל לנשמה לפעמים ויודעת לאזן את זה אחר-כך.
המסע שלי עם המשקל שלי והתזונה שלי וגם הכושר שלי הוא מסע מתמשך שאני נהנת לחקור עוד ועוד ונהנת לשתף בפוסטים כאן בבלוג.
אני חושבת שכל אחד ואחת מאיתנו רוצים להיות בריאים ולהתהלך בעולם באנרגיה גבוהה, בהנאה ובשמחה. ואני ללא ספק מרגישה שאני מצוידת בכלים שעוזרים לי לחיות את החיים האלו. הזדמנות נהדרת להגיד תודה לליב על הידע, התמיכה והלב הרחב שלה שמרגישים גם בתוכנית דיגיטלית. ןעל אורית המנטורית המופלאה שלי שתמכה בי ברמה עמוקה, כמו חברה טובה שהבינה בדיוק מה אני צריכה לשמוע בכל רגע ואתגר שעלה! תודה עליכן! ותודה לי על האומץ לצאת למסע הזה, להתסכל לעצמי בעיניים ולהשקיע בעצמי באהבה! ** חשוב לי לציין שהפוסט הזה נכתב מכל הלב ובאהבה גדולה וללא שום מטרות קידום / רווח / או הטבה כלשהי. פשוט לפעול מתוך אהבה ולפרגן **