קיבלתי אתמול הודעה מלקוחה שהיומן השנתי של הסטודיו הוא הדבר הכי טוב שקרה לה. שהיא כבר שנתיים עובדת עם היומן ושהוא ממש שינה לה את החיים. מילים כאלו הן הדלק שלי להמשך עשייה, הן הדרייב והסיבה שאני נכנסת לסטודיו בשמחה ועובדת שעות על המחשב בחדווה. והכל זאת, היא המשיכה את ההודעה וסיפרה לי שלצערה, אתמול היה לה יום ממש קשה והיא הייתה מבואסת מאוד וכשהיא פנתה למקום היחיד שמשמח אותה, זה שמבחינתה הוא המקום רק שלה, שעושה לה טוב, היומן, היא לא מצאה משהו שינחם אותה. היא חיפשה וחיפשה ולא מצאה אף כלי שיוציא אותה מהבאסה. ובדיוק על זה אני רוצה לכתוב היום. יש כזה כלי!!!! ביומן השנתי לתכנון והשראה יש תרגיל כתיבה בתחילת היומן שנקרא " הדברים שמשמחים אותי" , מכאן גם הגיע השם למדור הזה. והוא תרגיל כיפי וקליל. הוא נפרש על שני עמודים בהם כותבים את כל הדברים שמשמחים אותנו. ובימים מבאסים אנחנו יכולות לקפוץ לדפים ולבחור משהו קטן מהרשימה ולהכניס אותו ליום. וככה במודע, הכנסו עוד משהו משמח ליום מבאס ואולי אפילו הצלחנו לשנות אותו לגמרי. השאלה שהכי הרבה שואלים אותי: את כל הזמן כזו שמחה? איך את כל הזמן שמחה? אז אני עונה שוב ושוב ושוב,אני לא כל הזמן שמחה. אף אחד לא כ-ל הזמן שמח. אבל אני כן מתאמנת בלהכניס עוד שמחה ליום -יום שלי. אני יודעת מה משמח אותי ואני משתדלת שיהיו לי כמה שיותר רגעים משמחים ביום. אני מקיפה את עצמי באנשים חיוביים. אני נמנעת מחדשות. אני מתאמנת כל הזמן במחשבות חיוביות בראיית הטוב ובחשיבה אופטימית. וגם אם יש לי ימים פחות שמחים. (אתמול היה לי יום ממש מאתגר) אני עוצרת הכל. שכולם יחכו. ושואלת את עצמי, מה בא לי לעשות עכשיו?מה ישמח אותי? והאמת, לפעמים גם אני לא זוכרת מה משמח אותי. כשאני בוכה, או ממש עצובה, איך אני בכלל יכולה לזכור מה משמח אותי? אז אני פותחת את היומן שלי ומסתכלת על העמוד של "הדברים שמשמחים אותי". ויש לי שם רשימה מאוד מגוונת של דברים שמשמחים אותי. ואני בוחרת משהו אחד, ישים וקטן שאני יודעת בוודאות שישמח אותי. ומפנה לו זמן. ואז היום שלי כבר לא כזה רע. והכנסתי עוד קצת שמחה ברגע. ככה נראה התרגיל שלי ביומן האישי שלי:
בסופו של דבר, כל תרגיל ביומן הוא עוד כלי שיכול לעזור, אבל אם אנחנו לא נקום ונעשה עם זה משהו, השינוי לא יקרה מעצמו. צריך לתרגל, צריך להכניס במודע עוד שמחה ליום יום שלנו. מוזמנות לשלוח לי לכאן את התרגיל שלכן ביומן