אני יכולה לקבוע לי היום פגישה עם חרדה
ואני יכולה לקבוע לי פגישה עם שמחה.
את זה רק אני מחליטה.
לפעמים החרדה מגיעה פתאום, גם אם לא קבעתי איתה.
היא מגיעה כי קראתי משהו, או ראיתי משהו. אפילו סתם כי אני בדיוק בזמן וסת. (זה קשור)
ונגד החרדה יש לי כלים להתמודד.
אבל השמחה? היא לא תמיד מגיעה בעצמה.
אני לפעמים צריכה להביא אותה. ממש לקבוע איתה פגישה.
היא לא קולנית וכואבת כמו החרדה שאי אפשר לפספס אותה.
שמחה יכולה להגיע ולהיות ממש קטנה ולפעמים אני יכולה לא לראות אותה.
אז אני משתדלת לשים לב אליה,
לקבוע איתה פגישה לפחות פעם ביום.
גם אם היא קטנה, היא מקבלת את מלוא תשומת הלב שלי.
זה ישר מגדיל אותה.
אני קובעת לי פגישה עם שמחה,
כדי שאני לא אפספס אותה. כי הרי אנחנו רוצות לחיות חיים שמחים יותר, ובשביל זה, חשוב שנדע מה משמח אותנו.
החיים שלנו מלאים במשימות ומטלות,
ולפעמים זה מרגיש שלא נשאר זמן להנות,
פשוט לנוח, להתפנק, לבלות.
אנחנו רוצות להכניס צבע ליום- יום שלנו,
להזין את עצמנו בדברים שמטעינים אותנו,
להכניס ליומן זמן שהוא רק שלנו, רגע לעצמנו.
אז אני קובעת לי פגישה עם שמחה, כמו פגישה עם חברה טובה,
אני מוודא שיש לי את הרגעים האלו שאני מרגישה חיבור ורגיעה
רגעים קטנים של הטענה, שמחה, נוכחות ובהיה.
מה משמח אותך?
את יודעת מהם הדברים שמשמחים אותך, נכון?
(אם לא ממליצה לך ללכת לתרגיל הזה ביומן השנתי ולמלא אותו או פשוט לכתוב לך על דף)
ואז תבחרי לך משהו אחד להיום,
קטן קטן או גדול גדול, העיקר, תכניסי ללו"ז (כן, גם אם הוא עמוס) תכניסי זמן למשהו אחד שמשמח אותך.
זה יכול להיות רגע עם עצמך ועם קפה שאת אוהבת וזו יכולה להיות שיחה קצרה עם חברה אהובה. העיקר, ליזום שמחה, מצידי תכתבי בענק ביומן " פגישה עם שמחה" שיהיה לך חלון זמן צבעוני ושמח מול העיניים!
להכניס רגעי שמחה קטנים לתוך היום שלנו זו האחריות שלנו.
ממש ליזום את הרגעים האלו ולהכניס אותם ללו״ז, כמו פגישה חשובה, רק פגישה עם שמחה!
איזה טור נפלא!!
המפגש שלי עם עצמי והשמחה, הוא כשאני לוקחת את עצמי לדייט איתי.
מנקה את היום מהמטלות וקובעת עם עצמי שאחרי שאשים את הילדים בחטיבה, אני לוקחת את עצמי לארוחת בוקר קלה, עם ספר ועם מחברת. יוצא ששם אני כותבת הכי טוב.......
תודה לך על הטור הנפלא הזה- כאמור. -לב-
טלי